תקנות הריסת מבנים – ביטחון, סביבה ובטיחות אישית

למרות האופי הפשוט לכאורה של הריסת מבנים, משימה שעלולה להיראות כמחייבת רק כוח בלבד ללא צורך בהקפדה על סדר או הגיון לפני הפעולה, אלא פשוט לבוא ולהרוס. המציאות מכתיבה אחרת. הריסת מבנים, ללא קשר לגודלם ולסוגם, אינה עניין שיש להקל בו ראש בכלל, היא דורשת עמידה בתקנות, תכנון קפדני ומחויבות לבטיחות אישית וסביבתית. האיסור על הריסות אקראי 'ושכל אחד הורס מה שבא לו' אינו מונע רק מהציווי לשמור על חיי העובדים בשטח, אלא גם ניזון מההשלכות הסביבתיות הפוטנציאליות. תהליך הריסה לא מוסדר עלול לגרום נזק הן בחיי אדם והן באיכות החיים של המתגוררים או השוהים בקרבת מקום.

החשיבות של תקנות הריסת מבנים

הריסת מבנים היא פעולה מורכבת הדורשת תכנון וביצוע קפדניים. זאת, על מנת להבטיח את בטיחותם של העובדים באתר, את בטיחות הסביבה ואת איכות החיים של התושבים והעסקים הסמוכים.

כדי לתת מענה לחששות אלו, נקבעו תקנות מקיפות להריסת מבנים. תקנות אלו מחייבות לא רק קבלת האישורים וההיתרים הרלוונטיים אלא גם הקפדה על סטנדרטים וחובות של הרשויות העירוניות והמקומיות. קביעה מכרעת היא שכל תהליך ההריסה, מתחילתו ועד סיומו, חייב להיות בפיקוח של מהנדס בניין מוסמך. כמו כן, התקנות כוללות תנאים מוקדמים ותנאים שיש לעמוד בהם עוד לפני תחילת שלב ההריסה, כגון: ניתוק מסודר ומבוקר של המבנה מכל התשתיות (גז, מים, חשמל, תקשורת ועוד) וגידור מאובטח של אתר הפעילות. כדי להבטיח את שלומם של האנשים בסביבה.

תקנות בטיחות בהריסת מבנים

בטיחות נשארת המוקד העיקרי והחשוב ביותר לאורך כל תהליך ההריסה. תקנות הריסת מבנים, אף שמטרתן לשמור על סטנדרטים תפעוליים, נטועות ביסודן שיקולי בטיחות חשובים מאוד. הן מספקות מפת דרכים מסודרת, החל משלב התכנון המקדים של המבנה ומסתיימות בפינוי יסודי של הפסולת שנוצרת לאחר ההריסה, תוך השארת השטח נקי מכל הבחינות. תקנות בטיחות אלה מתרחבות מעבר לתיעוד בלבד, הם מחייבות ציות קפדני וגיבוש נהלים על ידי חברת ההריסה או הקבלן. מכאן שחובה להתחשב ולקחת ברצינות את התקנות הללו בשלבי התכנון המקדים ולהימנע מהתקשרות עם קבלן רשלני המזניח אותן.

תחולתם של תקנות הריסת מבנים משתרעת על פני כל סוגי ההריסה, ללא קשר להיקף או למטרה. בין אם מדובר בהריסת קיר בודד, פירוק מתחם מאסיבי, יצירת מקום לבניין חדש, הריסה של מבנה מסוכן או הרחבת בית קיים, הסיכונים הטמונים בהם דורשים הקפדה על תקנות למניעת אירועי בטיחות.

מי אחראי על יישום תקנות ההריסה?

הגורם האחראי שעליו מוטלת האחריות על פי חוק לקיים את תקנות הריסת מבנים הוא מנהל העבודה של חברת ההריסה. הוא זה שאמור לפקח על יישום התקנות, בדגש על קבלת אישורים, ניתוק תשתיות רלוונטיות, גידור האתר, בדיקות מקדימות, תיאום בין גורמים הנדסיים, אמצעי בטיחות ובחירת שיטת הריסה מתאימה.

שלב התכנון של תהליך ההריסה הינו קריטי וכרוך בשיתוף פעולה עם מהנדסי בניין מוסמכים, לרבות מהנדסי בנייה ושלד, וכן מהנדסי בטיחות. יחד הם מגבשים תכנית מקיפה בהתאם לתקנות הריסת מבנים, ששיאה בסקר מקדים.

הסקר הראשוני

סקר מקדים משמש כבסיס לתכנית ההריסה, המבטיח ביצוע בטוח. זה כרוך בבדיקת כל התשתיות המחוברות ופיתוח תכנית לניתוק מסודר שלהן. זה כולל בחינת תשתיות מים, חשמל, תקשורת, ביוב, ניקוז וגז. הסקר כולל גם תכנית בטיחות לעובדים ולסביבה, תוך התחשבות בגורמים כמו תיחום, גידור והשפעה אפשרית על מבנים סמוכים.

תקנות על שיטת ההריסה

קיימות שיטות הריסה שונות, כל אחת כפופה לתקנות ספציפיות בתקנות הריסת מבנים. שלב התכנון המקדים מתייחס גם לבחירת השיטה המועדפת והמתאימה, בין אם עדיף לבחור בהריסה בשיטת כלים מכניים הנדסיים, ניסור בטון, או פיצוץ. כמובן, שבכל שיטה יש לקבוע אמצעי בטיחות קפדניים ומסודרים לפי התקנות.

בטיחות אישית

מעבר לאמצעי בטיחות כלליים, בטיחות אישית לעובדים מודגשת בתקנות ההריסה. עמידה בדרישות מחייבת הקפדה על הנהלים, כגון, מתן ציוד מתאים לעובדים (נעלי בטיחות, מסכות אבק, משקפי מגן, אטמים לאוזניים ועוד), הקפדה על שימוש בקסדות והצגת שלטי אזהרה.

תקנות פינוי הפסולת

תקנות הריסת מבנים חורגות מעבר לשלב ההריסה בפועל, הן מקיפות גם את שלב הפינוי שלאחר ההריסה. בעקבות ההריסה מצטברות כמויות נכבדות של פסולת, לרבות ברזל, פלדה, בטון, פלסטיק ושיש. השארת פסולת זו ללא השגחה מהווה סיכונים בטיחותיים וסביבתיים. כתוצאה מכך, חברות ההריסה מחויבות על פי חוק להעביר את הפסולת לאתרים ייעודיים. אי ביצוע זה עלול לגרום להשלכות משפטיות חמורות, לרבות קנסות והגבלות הן על המבצע והן על בעל המבנה.

הדגשים בתקנות הריסת מבנים

לאחר שהרחבנו על נושא תקנות הריסת מבנים, ניתן כמה דגשים בצורה קצרה:

• בטיחות העובדים: תקנות הריסה מחייבות את קבלן ההריסה להבטיח את בטיחות העובדים באתר. זאת, באמצעות נקיטת אמצעי בטיחות מתאימים, כגון: שימוש בציוד מגן אישי מתאים, גידור האתר, ניתוק התשתיות של המבנה, תכנון מבוקר של ההריסה.
• בטיחות הסביבה: התקנות מחייבות את קבלן ההריסה להבטיח את בטיחות הסביבה. זאת, באמצעות נקיטת אמצעי בטיחות מתאימים, כגון: איסור פליטת חומרים מזיקים, פינוי פסולת ההריסה לאתר מוסדר.
• בטיחות אישית: תקנות אלו מחייבות בנוסף את קבלן ההריסה להבטיח את בטיחות התושבים והעסקים הסמוכים. זאת, באמצעות נקיטת אמצעי בטיחות מתאימים, כגון: הודעה לתושבים והעסקים הסמוכים על מועד ההריסה, גידור האתר, פיקוח על ההריסה.